אני בנאדם של לימודים. מאז שאני זוכרת את עצמי ועד עצם היום הזה, אני לומדת לומדת לומדת. אף פעם לא עצרתי לחשוב – למה אני צריכה את זה? זה חלק בלתי נפרד ממני… יחד עם זאת, מן הסתם, מגיע ויתור מאוד גדול על דברים שנראים טריוויאלים לאנשים אחרים, כי אני מאוד מוגבלת מבחינת זמן (אני מוגבלת גם מבחינות אחרות, אבל לא נפתח את זה עכשיו).
בימים אלה ממש אני עוברת את אחת התקופות הלחוצות בחיי, עבודה כל בוקר ולימודים כל ערב. מגיעה הביתה בעשר בלילה סחוטה רגשית ומתה מעייפות, כשתמונות הגועל מהחנון שהחליט להתיישב בדיוק לידי בכיתה לא מרפות עד השעות הקטנות של הלילה…
דבר אחד חסר לי, ממש חסר לי, וזה אוכל של בית.
אני מאוד אוהבת אוכל של בית, רגילה אליו כאילו זה חלק בלתי נפרד ממני. קצת קשה אחרת עם אמא כמו שלי שמבשלת באהבה גדולה, ואני בטוחה שרבים וטובים מבינים אותי.
אז היום, אחרי לחץ בלתי רגיל, החלטתי שאני לא מוותרת על זה יותר. פעם ביום אני יושבת עם עצמי, גם אם זה בלילה, וכל היום אכלתי פחמימות וסוכרים (זה מה שיש מחוץ לבית…בואו נודה…) ואוכלת אוכל של בית.
אם יש דבר שמתחבר לי לבית יותר מכל, זה הסלט הזה, שהוא ספק המצאה, ספק אלתור ישן של איזו עקרת בית משועממת, שפשוט מנצח.
הסלט הזה, מעבר לזה שהוא טעים בטירוף, גם צבעוני במיוחד, פשוט להכנה, מעניין בפה כי יש בו טעמים משלימים (תירס מתוק ומלפפון חמוץ למשל) והכי חשוב, אפשר לאכול אותו גם כארוחה בפני עצמה (אם עושים קערה מספיק גדולה).
סלט קופסאות שימורים
(כמות לקערה מכובדת)
קופסת שימורי תירס מסוננת מנוזלים
2 גמבות גדולות
5 מלפפונים חמוצים
1/2 צרור שמיר
3 כפות מיונז מהצומח
מיץ מלימון אחד
מלח ופלפל
מעבירים את התירס לקערה, קוצצים את הגמבות ואת המלפפונים החמוצים ומוסיפים לקערה. שוטפים וקוצצים את השמיר ומוסיפים גם כן. לאחר מכן מתבלים במיונז מהצומח, מיץ לימון, מלח ופלפל. מערבבים ומגישים.
טיפ נוסף: אפשר לחתוך לימון לקוביות ולהוסיף לסלט (חוץ ממיץ הלימון)
בתיאבון!!
אני לא אוהבת את הטעם של מיונז. יש לך רעיון לתחליף במתכון הזה?
יכול להיות ממש מגניב גם עם פסטו
פסטו אני ממש אוהבת. תודה (-:
יש גירסה לסלט כזה ללא מיונז וזה הולך ככה:
חותכים בצל סגול לטבעות ומשרים אותו לאיזה 20 דקות בשמן זית (בנדיבות איזה 3-4 כפות ואפילו יותר למכורים) 2-3 כפות חומץ בלסמי ופלפל גרוס.