אחד המרקים שמעלים בי הכי הרבה זכרונות הוא המרק הזה.
הוא מזכיר לי את כל החורפים שעברתי בפאב השמרלינג בכפר ויתקין. את הגשם השוטף שקירר את עצמותינו, את ריח הפרות והבוץ, את צבעי הפרדסים, את החמין של שירי שהפך מסיר העולה על גדותיו לקליפה ריקה בסופה של משמרת שבת בבוקר. הוא מזכיר לי את קצוות מכנסיי שספגו לכלוך וחול, את הצ`יפסר המבעבע, את נעמה, זאתי ועדי, אשרת ואושר איתם ביליתי את מרבית משמרות שבת בפאב, יחד איתם התנחמתי בנוזל הסמיך הזה כשלכולנו היה קצת קר.
את מרק הבטטה הזה היינו מכינים בסיר ענק בתחילת משמרת, לקראת סוף המשמרת הסיר נשאר ריק…
הוא מזכיר לי את כל החורפים שעברתי בפאב השמרלינג בכפר ויתקין. את הגשם השוטף שקירר את עצמותינו, את ריח הפרות והבוץ, את צבעי הפרדסים, את החמין של שירי שהפך מסיר העולה על גדותיו לקליפה ריקה בסופה של משמרת שבת בבוקר. הוא מזכיר לי את קצוות מכנסיי שספגו לכלוך וחול, את הצ`יפסר המבעבע, את נעמה, זאתי ועדי, אשרת ואושר איתם ביליתי את מרבית משמרות שבת בפאב, יחד איתם התנחמתי בנוזל הסמיך הזה כשלכולנו היה קצת קר.
את מרק הבטטה הזה היינו מכינים בסיר ענק בתחילת משמרת, לקראת סוף המשמרת הסיר נשאר ריק…
 |
| מרק כתום |
הגרסא שלי היא ביתית יותר, מתאימה לשישה סועדים.
מרק הבטטה המהיר בעולם
כמה כפות שמן
בצל בינוני חתוך לחצאי טבעות
שלוש שיני שום קלופות
4 בטטות גדולות קלופות וחתוכות לפרוסות
מלח, פלפל, אגוז מוסקט
מים
מחממים שמן בסיר ומוסיפים את הבצל ומטגנים קלות. כשהבצל שקוף מוסיפים את שיני השום ומחצית מכמות הבטטות (פשוט כדי שיהיה קל יותר לערבב עם התבלינים). מערבבים ומוסיפים תבלינים לפי הטעם (בערך חצי כפית אגוז מוסקט, כמובן שעדיף לגרר אגוז שלם ולא להשתמש באבקה, כפית אבקת מרק, מלח ופלפל לפי הטעם). מערבבים יחד ומוסיפים את שאר הבטטות, מוסיפים מים עד לכיסוי הבטטות, מביאים לרתיחה, מבשלים עד שהבטטות מתרככות, מורידים מהאש. טוחנים את המרק בבלנדר ידני למרקם חלק, או בממחה לפירה למרקם גושי יותר.
בתיאבון!
לא ידעתי שאפשר להפוך מרק לאחיד וסמיך עם מחית לפירה. זה באמת עובד או שנשארים גושים קטנים מעצבנים? אני פשוט צופה בדיוק בתחזית וצפוי חורף רציני, גשם וגלים גבוהים ובא לי על מרק כתום.
נשארים קצת גושים, אבל יש אנשים שאוהבים את זה ככה.
אני בדרך כלל משתמשת בבלנדר מוט
סיון תודה רבה יצא טעים מאוד ובשבילי כל מה שמהיר וטעים זה מצוין. תודה רבה גם על המיונז הטבעוני שפרסמת. כל הכבוד.
אסנת